1. ג'מאל מוריי: "המאמן והשחקנים עודדו אותי לזרוק אפילו יותר!"
אחרי שלושה רבעים שג'מל מוריי היה רוצה לשכוח, הוא התעורר ברבע הרביעי, קלע 21 נק', והיה גיבור הנצחון על סן אנטוניו..
הוא אמר: בדקה בין השלישי והרביעי המאמן וכל השחקנים עודדו אותי להמשיך לזרוק ולשכוח משלושת הרבעים הראשונים
הנה מה המאמן אמר:
Beautiful sentiment from Nuggets coach Michael Malone on why he stuck with Jamal Murray despite rough first three quarters in Game 2 win over Spurs: "I knew in my heart he needed to get these minutes. I needed to show him I believed him." pic.twitter.com/Nrmaon5FYc
— Ben Golliver (@BenGolliver) April 17, 2019
והנה ג'מאל מוקריי שומע בקול המאמן והשחקנים ומתחיל לזדרוק, ולקלוע!
2. הקמבק הגדול בהסטוריה בפלייאוף שהשפיל והעליב את הווריורס לעולמים
למה 'לעולמים'?
כי אפילו אם השיא יישבר יום אחד (וזה עלול לא לקרות בימי חייכם!), השיא הקודם תמיד יירשם לדורות הבאים כהשיא שנישבר, והוא נישבר נגד הווריורס – האלופה הגאה והיהירה – שהובילה ב-31 נק' ברבע השלישי, ובאיזה 17 דקות של משחק.
תאכלי זאת ווריורס.
איזה ערב מטורף היה שלשום בערב. אם אתה אדם נורמלי, הגיוני, בלי יותר מדי בעיות מנטליות כגון פחד ממשחת שיניים, שגר מזרחה מהרי הרוקיס, וראית שהווריורס מובילה בבית ב-23 הפרש והשעה כבר אחרי חצות, היית מכבה הטיווי, מלטף את הכלבה לילה טוב, ומצטרף בשקט, ובלי לגנוב יותר מדי שמיכה מהאשה, למיטה.
ראית מספיק את סטפן קרי עובד על כל הצילינדרים מקרוב ומרחוק, מהאמצע ומהצד , עד כדי כך שהתגנבו לראשך מחשבות אם הוא, ולא אחר, הוא האיש שבא מיד אחרי אלוהים כשחקן הטוב ביותר אי-פעם. אתה מסתכל עליומ ולא מבין כיצד הוא עושה כל זאת. התשובה שמתחילה לחלחל לראשי היא שיש לו אינסטינקטים כפי שלא היו לאף אחד אחר לדעת בדיוק מה לעשות – תמיד – ברגע הנכון. לדעת לאיעזה כיוון לכדרר, לאן לנוע ללא כדור, ובאיזו שווית לחדור כל שלעוצרו יהיה דבר בלתי אפשרי. הרי זה לא גובה, מהירות, או כוח. זה פשוט חוש היכן להיות ומהיכן לפרוףץ כך שלעוצרו יהיה בלתי אפשרי.
החלטת לרשום עוד "V" לצד הווריורס, ועם 0-2 מחשבות של "פו – 0" החלו להיכנס למוחך כשנירדמת.
עכשיו אני יודע שאני אדם די נורמלי (אם-כי פחדים ממשחת שיניים יש לי; ז"א שהשפופרת תהיה ריקה ולא קניתי חדשה), אבל אני גם יודע שללכת לישון היתה שגיאה חמורה שעשיתי. למה?
כי אין לכם, פשוט אין לכם מו'שג מה חזרה מ-31 דפיציט בבית של האלופה הגאוותנית והמנקרת, היה עושה עבורי. היה מביא לי אושרמואורה שהיו מכפרים על הרבה, הרבה התרסקויות נפש שהווריורס השנואה הזאת גרמה לי. החמצתי הזדמנות לחזות בקמבק הגדול ביותר בתולדות הפלייאוף, בביתה של – עלאק – "הקבוצה הטוובה ביותר אי-פעם (https://sbnation.cmail20.com/t/d-l-pjytkll-ykztllijr-j/).
איזה סיפוק זה לעשות זאת נגד קרי, וקווינן דוראנט, קליי ת'ומפסון, דאנדרה גרין, ושאר המתרברבים, שוויצרים, סנובים, ומתנשאים. שיזכרו זאת כל השחצנים בקבוצה לעולם ששברו עליהם את השיא המבייש ביותר. היהירות שלהם חטפה נוק.אאוט רציני. אני במקומם הייתי מוריד את הגופייה, חולץ את הסניקרים, ומתפטר – רק לא לסבול השפלה כזאת שוב. אפילו הפועל עפולה לא היתה מתפרקת מיתראון של 31 ס\ברבע משחק אחד ועוד כמה דקות.
חרפה למשחק הכדורסל כפי שאנחנו מכירים אותו (ושניים מחמשת המשפילים היו ראוקיס פור גאד סייק, שי גילגיוס-אלכסנדר ולנדרי שמט). ולו ויליאמס עםמ 26 נק' ב-11 מ-17 בדקות האלה הראה לקרי מאיזה צד משתין הדג.
3. כיצד הקליפרס עשו זאת?
אני לא יודע אם ראיתם את סוף המשחק. דוק ריברס מרים ידיו כמנצח גדול, ואז עם 'BEAR-HUG' מלא אמוציה וגאווה חיבק את סטיב בלמר, הביליונר הגדול שנתן לריברס פעם את החופש ליצור קבוצה כרצונו, והתוצרת לא היתה משהו.
עתה יש ג'רי ווסט ולורנס פרנק, וכל מה שעל דוק ריברס לעשות זה לאמן.
בחצי הראשון כבר עמדתי לכתוב שדוק שוב ניכשל, והנה הוא היה הקברניט של הקמבק הגדול בהסטוריה בפלייאוף.
מה שלמדנו מהמשחק הזה הוא שב-NBA הכל אפשרי ואף פעם אין לומר 'כבר ראינו הכל'. את שלושת המילים הללו חובה להוציא מהלקסיקון של שפת ה-NBA. המדורגת מס' 8 פיגרה אחרי הראשונה ב-31 נקודות ברבע השלישי, ומאותו רגע עשתה ריצה בבית של האלופה – 71-37 ב-19 הדקות האחרונות וניצחה 135-131. הסידרה עתה הפכה להיות סידרה עם יתרון בית לקליפרס.
באלמר נשמע צועק לכריס היינס מיאהו (https://twitter.com/ChrisBHaynes/status/1118026026066399233)
“We’re some tough guys,ץPhysical and mental, we’re some tough guys. Damn I love our guys.”
היה זה נצחון מצויין לקליפרס. אולי אחד הגדולים בתולדטותם כי הקבוצה הפכה לקבוצה נטולת כוכבים ברגע שעשתה את הטרייד של טוביאס האריס. הקבוצה נדשארה עם שחקנים טובים, פשוטים, לוחמים כמונטרזל הראל, ופטריק בברלי, ועתה גם דנילו גלינרי מראה שהוא יכול היה להיות אחד הגבוהים הטובים בליגה אילולא פציעותיו. לו ויליאמס מוכיח שוב ושוב שהוא לא רק השחקן הששי בין הטובים – אם לא הטוב ביותר – הוא, פשוט ולעניין, אחד הטובים ביותר. ואז שני הרוקיס המצויינים שי גילגיוס-אלכסנדר ולנדרי שמט.
לא רק זה, אלא שהקליפרס יגיעו לקיץ עם מספיק כסף תחת הסף להביא שני שחקני-על במשכורת מקסימלית. ישנם 7 כאלה. אני מוכן לעמוד ברחוב מיין סטריט בגרינוויל, במרכז העיר מול 'מרכז השלום' ולשיר את 'AMERICA THE BEAUTIFUL' , אם קווין דוראנט וקליי תומפסון יהיו השניים. אבל אם לא – ישנם אחרים.
ואולי השעור החשוב ביותר מהמשחק הוא שהקליפרס יכולים לנצח גם כמו שהם, ללא כל תוספת, וזה שעור נעים שישנו בזכרון כשימי הפרי אייג'נסי יתחילו.
היו כמה רגעים נעלים ממש בקאמבק:
א)פטריק בברלי גונב כדור מסטפן קרי לסל:
Patrick Beverley steal leads to a Danilo Gallinari dunk! #NBAPlayoffs #ClipperNation 109#StrengthInNumbers 120
6:53 left on @NBAonTNT pic.twitter.com/0qFt8S4ymK
— NBA (@NBA) April 16, 2019
ב)לו ויליאמס הגדול עם סל ופאול:
SWEET LOU CONVERTS THIS AND-1 AND IT'S A 3 POINT GAME 😱#ClipperNation | #NBAPlayoffs pic.twitter.com/6r2oWaU8R7
— NBA on TNT (@NBAonTNT) April 16, 2019
ג) הראל המרים עמו אנשים המנסים להגן לסל:
&
MY GOODNESS, MONTREZL! 😤#ClipperNation | #NBAPlayoffs pic.twitter.com/U8iFPKEAKD
— NBA on TNT (@NBAonTNT) April 16, 2019
ד) ואז הסל של דאמט שהיה החותמת
SHAMET FOR 3… BINGO!
All the angles from Landry Shamet's clutch 3-pointer that lifted the @LAClippers to victory! #ClipperNation pic.twitter.com/OL3jYIfFG3
— NBA (@NBA) April 16, 2019
;
4. הייתכן שבן סימונס נולד מחדש?
במשחק השני נגד הנטס בן סימונס לא שיחק יותר טוב. הוא שיחק אחרת.
הוא שיחק סוג משחק שלא ראיתיו מעולם לשחק.
הוא בא לשחק מהשנייה הראשונה עם כוח, אגרסיביות, החלטיות.
לא הייתי אומר שהוא שיחק באלימות. אבל הוא שיחק לראשונה – לפחות לנגד עיני – ב-COMPLETE ABANDON. הוא הוריד ראשו, וכשור במלחמת שוורים הוא הסתער על כל מה או מי שעמד מולו. הוא היה תוקפן. הוא היה קרבי. הוא שיחקה ככובש. הוא ניצל כל מיסמאץ', אבל לראשונה ראיתיו לא חושש להתמודד עם אנשים גדולים ממנו.
ההסתערות הראשונה שלו ללייאפ לא הסתיימה בסל אבל היא היתה יותר חשובה מסל: היא הצהירה הצהרה: היום בא בן סימונס חדש לחלוטין לשחק. סימונס שתוקפן כמוהו עדיין לא ראיתם. היתה אונות במשחקו מהשנייה הראשונה עד האחרונה, ועבורי זאת היתה הוולידציה והרטיפיקציה החשובים ביותר שקבלתי שהוא נישאר כאן ככוכב-על אפילו ללא קליעה מרחוק.
הוא סוף-סוף, לראשונה בפנקס שלי, הפך לכוכב שכולם חשבו שהוא יהיה. מהמשחק הזה נגד הנטס הוא-הוא יהווה את הברומטר של פילי. מעתה ואילך – קראו את שפתי – כשבן סימונס יהיה גדול, הסיקסרס יהיו גדולים. הוא אחד האתלטים הגדולים בליגה וזה, לדעתי, היה המשחק הראשון בו הוא הוכיח את גדולתו. הוא חייב לדעת זאת. הוא הפך במשחק נגד הנטס למייקל ג'ורדן של פילדלפיה. הוא-הוא הברומטר של הקבוצה יותר מג'ואל אמביד. אבל זה רק אם ימשיך לשחק ככה: בתוקפנות, בהסתערות, וללא כל היסוס.
כשגם הקליעה תגיע, השמיים הם הגבול.
5. תסלח לי דדי, אבל לג'יני באס אין את זה!
(זוהי היא בשנים הטובות)
אני לא מדבר על גופה. לאשה בגיל 50+ היא חתיכה לאללה. יש לה הכל, או שהיא לא היתה מצולמת ערום בפלייבוי.
אני מדבר על יורשת לאביה.
אני לא מאמין שיש לה את החוכמה, התושייה, הממזריות, כושר האילתור, והאומץ, להוציא את הלייקרס מהבוץ העמוק ביותר בתולדותם.
הדבר הטוב היחיד שקרה תחת מלכותה היתה ההחתמה של לברון ג'יימס, אבל כתבתי כבר כמה וכמה פעמים שג'יימס מתכנן את עתידו בהוליווד, והוא החליט לעשות את הצעד ללייקרס אפילו אם דדי היה הבוס.
מלבד לברון – שאפילו צעד זה אני לא בטוח שהוא מבורך לקבוצה שלא היתה בפלייאוף כבר 7 שנים, ועד עתה כל מה שנגע בלברון בלייקרס נישדרף. ובכלל, בתחילת העונה הבאה הוא יהיה בן 35.
כיצד שלא תסתכלו על זה, רוב פלינקה הוא הבוס של הכדורסל לקבוצה שאין לה מאמן.
מה יכול להיות גרוע מזה?
ישנם אנשים שייתכן שהיו שמחים לבוא לעזור אילו פנו אליהם, אבל לפי ווג' עד עתה איש לא פנה לסם הינקי, או לבוב מאיירס מהווריורס, RC בופורד מהספארס, או סם פרסי מ-OKC. לפחות שינסו.
אם פלינקה נשאר הצ'יף אופרייטור של פעולות הכדורסל וחואן האוארד (או טיירון לו) המאמן, הלייקרס תהיה קבוצת תחתית לעתיד הנראה לעין.
6. היום לפני 62 שנה: בוסטון סלטיקס זוכה באליפות NBA ראשונה!
הסלטיקס, בהובלת שני רוקיס טום היינסון (37 נק') וביל ראסל ('32 נק') זכו באליפות ה-NBA הראשונה שלהם בנצחון בגמר על סנט לואיס האוקס במשחק ה-7 בבוסטון גארדן אחרי שתי הארכות 123-125.
אחרי נצחון זה יבואו רבים נוספים ברציפות.
7. כיצד הם נראו כילדים: יאו מינג
DOG SMAPPER הוא אחד הדגים הקשים לתפישה כי אפילו אחרי שהחכה תופסת אותם, הם קורעים את חוט הניילון בשיניהם החדות, או מצליחים לצלול בין סלעים ואס החוט נקרע. דג זה ניתפס ב-SEA OF CORTEZ.
מעולה! תודה מנחם!
יש חלק בי שרוצה שהקליפרס ינצחו את הסדרה נגד גולדן, מצד שני אני לא רואה את זה קורה.
תודה דוק.
הרגע פלייאוף של מורי היה מדהים, ולגמרי הציל לדנבר את הסדרה. כמו כן, נראה לי שמהמנצחת בין ס"א לדנבר תלך עד גמר המערב.
לגבי גולדן, אני אחד מכל אותם חבר'ה שוויתרו על המשחק. הייתי בהלם כששמעתי על המהפך.
1. בברלי הזה נגוע בכלבת, אם חשבתם שלאנס משוגע מה שהוא עושה לדוראנט זה הורג אותי מצחוק. לברון הביא את לאנס בשביל לשגע את הקאפקייק בפלייאוף אבל הוא בכלל לא הגיע לפלייאוף. אז בברלי מחליף אותו ועושה עבודה יותר טובה ממה שלאנס היה עושה לדעתי. איך הוא מציק לקאפקייק מכניס לו ידיים וראש לאבריו המוצנעים, מחבק אותו LOL.
זה לא ימשך הרבה אבל אני מסיים עם חיוך לפחות את המשחקים, דוראנט בקרוב יתפוצץ עליהם אם בכלל יצטרכו אותו ולא נראה לי ככ שיצטרכו אותו לסידרה הזאת אלא לסידרה מול ההארדנס.
2. מנחם אתמול אמרת האם סימונס זה יום ככה ויום ככה אבל זה לא נכון. אני תמיד אמרתי שסימונס פח מול קבוצות העילית ולא מתאים לרמה ולא מול יתר הקבוצות כמו הנטס ועוד כל מיני אשפה. נגד יתר האשפה או נגד העילית בעונה סדירה שההגנות לא ברמת פלייאוף הוא יכול לתת מספרים. אבל בפלייאוף מול העילית הוא לא השחקן שינצח משחקים אלא יגביל ויחרבן לך. הקטע שפילי מאז הבאת באטלר והאריס יכולים לסבול את סימונס וחוסר הקליעה שלו, הוא יכול לא להפריע בתנאי שמצמצמים לו דקות ותפקיד ואז הוא לא יורגש. יש לפילי מספיק כוח אש גם בלעדיו והם יכולים לשרוד את הנגרות שלו הבעיה שבראון נותן לו המון את הכדור ומנסה להפוך אותו לכוכב ולדחוף לו כדורים בכוח. הרי אף אחד לא חושב לדחוף כדורים לגרמי גראנט או פלאמלי, הם נהנים ממה שהמשחק נותן, אצל סימונס בראון מכריח את הקבוצה בשבילו. זה מה שאמרתי.
3. לגבי הקאמבק מול הלוחמים מכה שהיא פחות מדגדוג בכנף, איש לא יזכור את זה עוד שבוע. הקיץ של הקליפרס יהיה מאד מעניין
100+
100-
קראת את הקטע שלי על סימונס? הוא שיחק לגמרי א-ח-ר-ת. אם ימשיך ככה הוא יהיה קנון
שמעון, חשבתי ששחקנים נגועים בכלבת זה הסוג שאתה אוהב
תודה דוק. התמונה של יאו מינג בטח מגיל 3
"אפילו אולסי פרי כשנולד היה בקושי מטר שמונים".
סלים, אל תגזים. הוא נולד 1.67 מ' לפי הרישומים בבית החולים
כנראה…
סימונס נתן הרבה משחקים כאלה העונה, הוא פשוט לא עושה את זה באופן עקבי
המשחק הכי טוב שלו השנה היה משחק אדיר שהוביל לנצחון חוץ בגולדן סטייט
זה היה בעונה סדירה וגולדן זו קבוצה שנותנת לשחק ולרוץ בלי להפריע
מה זה משנה , גם אם סימונס יתן עכשיו 10 משחקים כאלה אתה תגיד שזה מקרי ותמשיך לשנוא אותו.
לסימונס יש יתרונות וחסרונות(ואני שונא את החסרונות שלו) אבל חלק גדול מזה זה חוסר נסיון ועקביות.
וכל זה לא משנה אם אפילו חצי ממה שכתוב פה נכון
https://www.nydailynews.com/sports/basketball/nets/ny-sports-brett-brown-76ers-20190416-tto22hsfvje4zeq2y7egfkij2y-story.html
סימונס ופילי אצלי נמדדים רק בגמר הליגה וגמר מזרח וסדרות עילית. זה אומר של-25 קבוצות אחרות אני בכלל לא מייחס חשיבות ואלו הם הציפיות ממנו ועם הסגל הקיים. כל דבר פחות מזה כשלון
אירגון רקוב, נו. מה חדש?
באים להרצות להם על ערכי הספרס והם מתפוצצים. קלאסי.
אם שתיהן תגענה לגמר סימונס יתפוצץ על הווריורס
אולי. אבל התפרצות התקפית בעלת עוצמה כזאת שלו אני, לפחות, לא ראיתי
לגבי מארי רבע אחרון ברמה של הגדולים ביותר.
לגבי הווריירס כאחד שעל העגלה שלהם ב 5 שנים האחרונות עדיין לא התאוששתי מההפסד שלהם אתמול.31 הפרש באמצע רבע שלישי ולהפסיד(ראיתי את כל המשחק מהדקה הראשונה עד האחרונה) זה היה מביש וזו לא הפעם הראשונה העונה שהם שומטים יתרון גדול ומפסידים.משאננות שהווריירס עושים סוויפ לקליפרס אחרי אתמול באמת עולה בי חשש להמשך הסדרה-כמה שזה דימיוני אחרי אתמול לא פוסל אפשרות של הדחה בסיבוב הראשון על ידי הקליפרס.
העתיד של הקליפרס כל כך ורוד מהבעלים דרך ההנהלה למאמן ולשחקנים שצריכים עוד 2 שחקנים כדי להיות קנדידטים לתואר שנה הבאה
צודק לחלוטין עידן
תודה רבה מנחם.
אני בטוח שעשיתי כמו כולם, קמתי בבוקר ראיתי שהווריורס גומרים את הקליפרס ועזבתי את המשחק והלכתי לעבודה, אחרי כמה זמן נכנסתי לאפליקציה של ה-NBA וראיתי שהקליפרס ניצחו , דבר ראשון הייתי בהלם של החיים שלי, ודבר שני זה היה רגע של אושר אמיתי 🙂
מה שכן ביאס אותי הייתה הפציעה הקשה של קאזינס
חח same here
צריך לעשות תכנית טלוויזיה ששואלים אנשים איפה הם היו ברגע ששמעו בבוקר שהקליפרס ניצחו..
ניר +1
ניר, אותו דבר קרה לי, עם הבדל אחד: אתה הלכת לעבודה ואני הלכתי לישון
כל הכבוד לקליפרס, אבל זה לא היה קורה בלי האפאתיות והשביקה ומשחקי העצבים של קווין דוראנט.
המשחק הזה היה פריביו לגולדן סטייט: זה מה שיקרה כשאני לא אהיה כאן.
ושוב – הכל חוזר אליו. זה מדהים איך כל הליגה על הרגליים גפרורים של דוראנט.
אם הוא עוזב בסוף הקיץ, לאנחת הרווחה של של כל אוהדי הספורט בעולם פרט לגולדן סטייט – הדאבס נשארים בעירום. אין להם Plan B כי פשוט אין פלאן-בי לדוראנט, וגם אין כסף אחרי ההארכה לקליי תומפסון. את קאזינס ממיחלא איבדו. ליבינגסטון הזדקן. ואף אחת לא תיגע בחוזה הכבד של איגואדלה. והחוזה של דריימונד ברקע. נשארים בעירום מלא.
יאללה. תיקח כבר את השלישית וצא לחופשי, קאפקייק.
יש הרבה סיכויים שאתה צודק
שוב אתייחס למכת השלשות.
נתחיל בצד החיובי לפורטלנד יש קלעי שלשות מעולים. נתחיל בלילארד ומקלום, שמלבד שלשות הם שחקנים מעוליפ התורמים בעוד הרבה אספקטים של המשחק.נוסיף את סת האח של המסטר סטפ. ויש לנו 40% הצלחה . עסק סופר משתלם.יש להם הכלים להשתמש בשיטה הזו.
לעומת זאת בתאנדר . מלבד גורג אין להם קלעי טוב לשלוש. ווסטברוק הוא פנומן , אבל קליעה אפילו מטווח קצר לא ממעלותיו.אז למה המאמן ממשיך לסמוך על קליעות קשות, במקום התקפות יותר מסודרות, במקום עזרה והקלה לווסטברוק , על מנת שלא יקח זריקות קשות מידי.שימו לב לאחוז משלוש 18%. ההפרש בתוצאה 10 בלבד.תוצאה בסדרה 2-0.
אורלנדו 9 מ 34 תעשו חשבון לבד.ממתי גונתן איזק קלעי שלשות טוב? למה לנסות 6 זריקות עם אפס אחוז.למה ה 2.10 מטר הזה לא עושה סלים קלים יותר?
הפתעות ? הווריורס מועמדים רציניים לעוף כבר בסיבוב הראשון, לצער כולנו אין לה יותר את קזינס.(פשוט חבל עליו)אני מדבר על התחושה שלי עכשיו,הכל יכול לקרות. אבל אני לא רואה את החברה האילו מוצאים פתרון ללילארד, מקולום, הארדן, פול.ההפסד האחרון שלהם הורס פשוט את הנשמה.זה רובץ על ספורטאי כמו גוש גדול של בטון. גם הפסד ב50 הפרש לא יוצר אפקט כזה.
דנוור וטורונטו התחילו את הפלייאוף, עוד נראה אותם הרבה.
הווריורס מועמדים רציניים לעוף בסיבוב הראשון? בעיני מי (חוץ ממך)?
נזיר, יש הרבה הגיון בתגובה שלך!
תודה מנחם וטוב שהזכרת לי איזה בר מזל אני שראיתי את הסיומת הזו של הקליפרס בחצי השני. אם הייתם יכולים לראות איך קפצתי במעבדה בדקה האחרונה הייתם צוחקים😅
פטריק בברלי הוא הגארד השומר הכי טוב בליגה. הפציעה של קאזינס ודאי לא תהיה משמעותית מדי עבור הסדרה הזו (שלהערכתי תסתיים תוך שלושה משחקים), אך עשויה להשפיע רבות מול יוסטון ודנבר בסיבובים הבאים. גולדן סטייט הולכים לירוק דם על מנת לזכות באליפות. מבאס אותי לדעת שהם הולכים גם להצליח בזה
מבאס, אבל ב״יריקת דם״ יש לפחות עניין.
מאז פלייאוף 2017, הסדרה היחידה של הווריורס שארכה יותר מ-5 משחקים הייתה גמר המערב האחרון מול יוסטון.
אם הקליפרס יקחו לפחות אחד בבית, תהיה לנו בשעה טובה סדרה נוספת של הלוחמים עם יותר מ-5 משחקים.
גם אם ייקחו שוב אליפות, שלפחות קצת יזיעו ויהיו לנו סדרות עם עניין, אחרי שנתיים שהיו כמעט לגמרי משעממות, בחסות ההצטרפות של דוראנט – שחקן היסטורי, לקבוצה היסטורית.
בובי צודק
בעניי ג'רו הולידיי
תודה מנחם,
שני שחקנים שלא קיבלו מספיק קרדיט על החזרה המדהימה של הקליפרס הם הארל וגרין (ג'מייקל). תראו שוב את הדקות האלה, כמה כוח, קשיחות ונחישות השניים האלה מביאים, הם לא באים להיות נחמדים, קצת אולד-סקול, הם עושים פאולים חזקים, לא נותנים יד ליריב ולא מחייכים לאף אחד, הקשיחות של הקליפרס זה לא רק בברלי, הוא עושה הרבה הצגות, הם נותנים עבודה, והארל גם נותן נקודות (9/9 מהשדה עברו מתחת לרדאר). מציע לעקוב אחריהם במשחק הבא בלוס אנג'לס.
את הראל גיליתי בלואיוויל, הרבה לפני שפיטינו ידע מה יש לו ביד!
קאמבק היסטורי של הקליפרס אבל זה לא ישנה את העתיד שלהם הם הקבוצה הכי לוזרית בהיסטוריה של הליגה אני לא רואה אותם אף פעם מגיעים לגמר המערב. קוואי פרייאר שהוא הולך לשחק שם תאמינו לי מזלו שיש לו אליפות
תודה על המעורב
היחידים שיקבעו אם ההספד של הגולדן ייזכר לשנים הם הגולדן. אם הם לוקחים אליפות השנה, ההפסד הזה יישאר פיקנטריה. אם לא, הוא יסמל את תחילת הסוף.
בקשר לתמונה של יאו מינג, הוא לא באמת עומד על החומה
כמובן. הוא עומד ליד החומה
אין עליך מנחם, אחלה מעורב לפתוח את הבוקר. קורא אותו בהמשכים, כל מיני הפסקה בעבודה נקודה אחרת במעורב..
תודה כריסטופר
הלחמים עדיין לא שכחו כדורסל ויכולים לנצח בחוץ.
ללא פציעת ראסל בגמר 58' שיא רצף האליפויות היה עומד על 10 ושיא האליפויות לשחקן היה עומד על 12 עם שנה אחת בלבד ללא אליפות.
תודה על הפוסט. אני לגמרי איתך בנוגס לג"ס.
הרבה פחות ביחס לסימונס
תודה מנחם. ניצחון גדול של הקליפרס, חבל שהוא יהיה היחיד בסדרה – הם קצת מזכירים את הווריורס של 2007. הבעיה שהיריבה שלהם קשוחה, מאומנת וטובה בהרבה.
צודק, רועי. כל העונה הווריירס הפסידו משחקים בהפרשים גדולים או באופן מביך לעבור את הסיבוב הראשון זאת לא תהיה בעייה, אבל יוסטון או מילווקי כן.
תודה דוק, כתיבה נפלאה.
גם אני פוחד ממשחת שיניים, אבל לא שתיגמר – מהרגע בערב שעלי לצחצח.
אחת המטלות הקשות בעולם, לדעתי.
מטלה רצינית. בזה אין ספק
מנחם, לא הייתי ממהר להאדיר את בברלי, גלינארי ושמט . את מונטרצל הרל כן.
הם שחקנים סבירים שהיו במקום ובזמן הנכון לנצל יהירות שיא של הווריורס במיוחד של דוראנט .
הדבר הטוב שיצא לגולדן סטייט מהמשחק זה שקאזינס אאוט .
מה שכן , היום היתה חותמת סופית שדוראנט לא ימשיך בקבוצה . ההשפעה השלילית שלו על השאר מאד גדולה .
הלוואי ומונטרצל יגיע לקבוצה . הוא בדיוק מה שצריכים שם כדי להישאר בטופ.
ואם אפשר עוד תמונות של ג'יני באס בבקשה
מסכים איתך בכל מילה
את הראל מונטרזל גיליתי עוד בגרינוויל וכתבתי כמה פעמים שריק פיטינו בעצמו לא מבין ולא רואה כמה הוא טוב ואיזה לוחם הוא!
תודה רבה מנחם מעורב מצויין
לגביי גולדן סטייט אפשר סוף סוף לראות נקודות חולשה אצלה ואולי להאמין שאםשר לנצח אותה והכל תלוי בשני המשחקים בLA
הלוואי!
מי שראה תמשחק ודאי שם לב להתנהלות של דוראנט ברבע האחרון
הוא הפסיד לווריורס תמשחק.
לא מנסה לשחק רק לנפח תאגו ולהראות מה הוא שווה (כאילו מישהו לא יודע)
זה חלק מזה שכבר לא אכפת לו כי הוא עוזב בקיץ
דוראנט הגעיל בסוף. ראיתי בשידור חוזר
מנחם אתה ענק….. איזה כיף היה להתעורר במחצית לראות 31 הפרש לרצות לכבות את הטיוי ואז לתת עוד דקה שתיים ולהיות עד לקאמבק המופלא של לו אנגלס קליפרס וויליאמס.
כמה כיף לראות את החיוך של האוהדים הזחוחים והיהירים של גולדן נמחק מהפרצוף…. בתקווה שהזקן ייתן להם את הנוקאאוט הסופי השנה
,כמה כיף לראות את דריימונד "קוף שחור" גרין מתוסכל
לא גזען בכלל
כולנו גזענים. כל אחד כלפי דבר אחר.
ואת הראל מונטרזל גיליתי עוד בגרינוויל וכתבתי כמה פעמים שריק פיטינו בעצמו לא מבין ולא רואה כמה הוא טוב ואיזה לוחם הוא!
איי מנחם.. אין כמוך.. איזה כתיבה נפלאה על המשחת שיניים, והשמיכה מהאשה, וכל היתר..
כמה נק':
עם כל הכבוד להישג הכביר וההיסטורי של הקליפרס, והעובדה שהוא ייזכר זמן מה – מדובר במשחק 2 בסדרה הראשונה של הפלייאוף.. משחק 3 כבר מחר. נכון שלא ציפו מהם לנצח את הווריירס בסדרה הזאת בכלל, וודאי ודאי שלא לחזור מפיגור היסטורי של 31 נק' – ועדיין – זה משחק 2 בסדרה הראשונה של הפלייאוף.
יש תקדימים היסטוריים כמעט לכל דבר בספורט – אבל אף אחד לא באמת זוכר את מי שהודח בסיבוב הראשון – עם כל הכבוד.
וכמו שכתבתי במהלך המשחק של הווריירס, עוד לפני שהקליפרס חזרו לעניינים – במשחקים מהסוג הזה, בבית ולאחר הובלה בהפרש גדול שמצטמקת ומצטמצמת – הווריירס מתקשים לנצח, וזו לא הפעם הראשונה *העונה* שזה קורה להם (אמנם לא אחרי הובלה של 31 נק' אבל המגמה זהה).
ואוסיף נקודה אחרונה שגם אותה כתבתי במהלך המשחק – קווין דוראנט. בתור אדם שאוהב כדורסל אני מאוד מתקשה להבין את הלך הרוח שלו. בשני המשחקים האחרונים הוא מתהלך כמו מישהו שהכריחו אותו לשחק – מלבד דאנק פה ושם הוא נראה אדיש, חסר אכפתיות והכי גרוע – מדביק אחרים בהלך הרוח הזה. התחושה היא שהוא 'עושה טובה' למישהו שהוא משחק. זה בא לידי ביטוי במיעוט הזריקות לסל, אבל (ובעיקר) ברכות לא אופפינית ובחוסר אכפתיות שבולט בכל צעד ושעל שלו על הפרקט. מוזר ביותר ומעורר דאגה עבורם. * קליי ת'ומפסון יתעורר בקרוב. עד עכשיו הוא בתרדמה התקפית.
תודה, מנחם. למרות שסטף לא בדיון על מי באמת אחרי ג'ורדן אתה צודק שהוא שחקן שעושה דברים מדהימים מבחינה התקפית. לגבי סימונס אתה צודק שהוא מוכשר מאוד אבל הבעייה המרכזית שלו היא שהוא לא יודע לקלוע מיותר מחצי מרחק וזה ממש ממש גרוע שהוא לא איום, כי אז השמירה עליו היא יותר קלה. כל השחקנים המובילים בליגה יכולים לקלוע מרחוק ומקרוב ולכן כל כך קשה לשמור עליהם.
וג'ני באס(ה) מה נגיד שתפסיק לרקוד את ריקוד הפאפלינקה ותתן את המושכות למישהו שמבין.
מעורב פשוט אדיר מנחם.
גם אני כמו רבים אחרים כיביתי בשאט נפש את המחשב במהלך הרבע השלישי ונסעתי לעבודה.
באמצע דיון העפתי מבט בסקור של espn סתם לראות אם נגמר 60 הפרש ופתאום אני רואה 135:131 לקליפרס! אחח זה לגמרי עשה לי את היום.
ברור שהגולדנים ינצחו את הסדרה, אבל קצת התנגדות לא מזיקה.
אמן שהקאפקייק יעזוב בסוף העונה ואוכל לחזור לצפות בהם באופן יותר אובייקטיבי.
מצויין מנחם!
Monstrous Mountain of God + Sweet Lou = Sixth Men Of The Year.
cupcake will be a wizard.
אה – ועוד משהו קטן שפתאום קלטתי:
COMEBACK!!!!!!
טייגר וודס ויום לאחר מכן הקליפרס. קורה משהו שאני לא יודע עליו בגזרת הקאמבקים?… משהו לשים אליו לב.
פדרר זוכה בצרפת..
אחלה מעורב מנחם
הכל מהכל
אבל הכי הכי חמוד זה התמונה של יאו הגדול הקטן
🙂